tag:blogger.com,1999:blog-52179938151480806272012-02-16T11:54:25.417-08:00the place for your mind (hebrew)knight on white / אביר על לבןhttp://www.blogger.com/profile/01334470923668311582noreply@blogger.comBlogger21100tag:blogger.com,1999:blog-5217993815148080627.post-76330811525834996152007-06-09T16:00:00.000-07:002008-12-09T07:02:48.538-08:00<a href="http://4.bp.blogspot.com/_7au7afSfC3o/Rms78QwtXkI/AAAAAAAAAAM/HXsTwvHdmaE/s1600-h/2317984_3.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5074215311640452674" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_7au7afSfC3o/Rms78QwtXkI/AAAAAAAAAAM/HXsTwvHdmaE/s320/2317984_3.jpg" border="0" /></a><br /><div align="right">טוב כפי שסיפרתי לכם ניחנתי בכמה מעלות משובחות שיכול כל אדם לזכות להם </div><div align="right">אחד מהמעלות האלו היא מעלת השכחה, שאני תמיד אוהב להתגאות בה, פשוט עד</div><div align="right">היום לא מצאתי אדם שהצליח לג</div><br /><div align="right"><blockquote></blockquote>אז היום לראשונה מאז שצעד האדם 3 פסיעות קטנות על הירח ,הרגשתי לשמחתי</div><div align="right">שהפעם לא שכחתי כלום , אך האשליה הזאת התפרקה ממש במהירות כאשר </div><div align="right">הבטן התחילה לקרקר לי בעבודה, ואז גיליתי שאני הומלס עם בית אך ללא אוכל </div><br /><div align="right"><blockquote></blockquote>שכחתי להכניס את השקית עם האוכל לרכב.. אז תוך כדי הזלת ריר על המקלדת</div><div align="right">של הלפטופ, וחלומות על סיום הצום.. האצבעות התחילו לבד להיכנס לאתרים</div><div align="right">של אוכל ומטעמים..ומצאתי את עצמי בוהה במסך בתמונות מרהיבות של דברים</div><div align="right">טעימים ומחכה שאולי כמו בסרט "מטריקס" המחשב לפתע ידבר אלי ..ומישהו</div><div align="right">ישלוף אותי לעולם אחר מלא במטעמים </div><br /><div align="right"><blockquote></blockquote>אך מכיוון שזה לא קרה .. אז נשארתי קצת רעב .. אבל לאחר בדיקת חמץ </div><div align="right">בארונות ובכל המגירות במשרדים.. מצאתי קצת "מים" במדבר </div><div align="right">עוגיות "גרנולה" מרהיבות ונאות שכנראה מישהו השאיר במגירה</div><br /><blockquote></blockquote><div align="right">: אחרי כמה דקות של פנטוז מצאתי את עצמי בדילמה קשה מאוד </div><div align="right">?האם האם להיות כמו שודד ביום השחור ולקחת את השלל או לא </div><div align="right">למה העולם הזה כזה מסובך ?! למה לא השאירו את העוגיות במגירה </div><div align="right">בצירוף פתק "כל הרעב למוות יגש ויטול.." אוףף</div><br /><div align="right">.</div><div align="right">(אחרי מאמצים כבירים של מחשבה (דבר שהמוח המרוקאי לא רגיל </div><div align="right">עלה לי רעיון .. לקחתי קצת מהעוגיות והשארתי בתוך המגירה פתק </div><div align="right">לא יכולתי להתאפק.. אי אפשר לשים סם ליד מסומם בלי השגחה "</div><div align="right">"השארתי לך 10 ש"ח עבור העוגיות תודה היה טעים </div><br /><div align="right">.</div><div align="right">טוב .. אחרי שהאוכל התעכל קצת ..המוח התחיל לעבוד והחלטתי</div><div align="right">לחזור לנושא שדיברנו עליו בפוסט הראשון : "איך אפשר למצוא את</div><div align="right">השלווה בסחרור היום-יומי" אז מידי פעם נכתוב כאן קצת עצות קטנות</div><div align="right">שתוכלו להאחז בהם במורד הנהר הסוער </div><br /><div align="right">.</div><div align="right">טוב העצה הראשונה היא :"להספק במועט" - להסתפק במה שיש לך </div><div align="right">כבר עכשיו.. שזה הדבר הכי חשוב לדעתי, כי הרבה מהייאוש שפוקד</div><div align="right">אותנו בחיים נובע בגלל שאנחנו רוצים דברים שיש לאחר ולנו אין </div><br /><div align="right">.</div><div align="right">זה טוב לשאוף ולרצות ולהגיע להישגים יותר גדולים אבל לא לשכוח</div><div align="right">תמיד להסתפק ולשמוח במה שכבר יש ,ויש איזה סיפור סבתא עממי </div><div align="right">:שממנו נלמד מוסר השכל</div><br /><div align="right">.</div><div align="right">מעשה בכפרי אחד שהיה יושב על המזח עם חכה, ולידו מונח דלי עם 2-3</div><div align="right">דגים ומנגל דולק ,והוא היה יושב שם בשמחה ..כאילו אין לו דאגה בכלל</div><div align="right">עבר שם אחד מעשירי התבל וראה את הכפרי , שאל אותו לפשר מעשיו</div><div align="right">השיבו הכפרי : "אני כל יום מגיע לפה,דג כמה דגים, ושם על המנגל ואוכל</div><br /><div align="right">.</div><div align="right">אמר לו העשיר : "יש לי רעיון בשבילך.. מחר תגיע למזח יותר מוקדם ותדוג</div><div align="right">"כמות גדולה יותר של דגים ואז תוכל ללכת לשוק ולמכור את הדגים האלו</div><div align="right">ומה אעשה עם כל הכסף הזה ? שאל הכפרי</div><br /><div align="right">.</div><div align="right">ענה לו העשיר "עם הכמות כסף הזאת תוכל לקנות חכה יותר רצינית ולדוג</div><div align="right">"?דגים יותר גדולים ולמכור אותם בשוק " שאל הכפרי "מה אעשה עם הכסף הזה</div><div align="right">ענה לו העשיר "תקנה כבר איזה סירה קטנה ואז תוכל ללכת לאמצע הים ולדוג </div><div align="right">כמות יותר גדולה של דגים יותר טובים ואז למכור אותם בשוק .." שאל שוב הכפרי</div><div align="right">ומה אעשה עם כל הכסף הזה ?" ענה לו העשיר "אז תוכל לקנות סירה יותר גדולה</div><div align="right">ולהשכיר כמה פועלים וכו'" ץ</div><br /><div align="right">.</div><div align="right">וככה המשיכה השיחה בן השנים עד שאותו הכפרי נהפך למיליונר שברשותו צי גדול</div><div align="right">שם אוניות עם פועלים אשר דגים בשבילו דגים בכמויות אדירות </div><div align="right">"?שאל הכפרי את העשיר "נו ואז מה ? אחרי שיהיה לי את כל זה מה אני אעשה</div><div align="right">אמר לו העשיר "אז תוכל לשבת על היכטה שלך ולקחת את החכה ולדוג איזה דג </div><div align="right">ולשים אותו על המנגל ולהיות שמח בלי שום דאגות"</div><br /><div align="right">.</div><div align="right">?אמר לו הכפרי "טיפש אחד !! זה מה שאני עושה כבר היום למה כל הסיבוב הזה</div><div align="right">המוסר השכל : לפעמים אנחנו רודפים אחרי דברים שכבר יש לנו אותם ונמצאים</div><div align="right">ממש מתחת לאף שלנו . לדוגמא : לפעמים עובדים בעבודה מסויימת ולא הכי מרוצים</div><div align="right">מהשכר ואז מחליטים להתפטר ועוברים לעבודה אחרת אבל בעבודה החדשה רואים</div><div align="right">שאולי השכר קצת יותר גבוהה אבל האנשים שאתה עובד איתם ממש על הפנים </div><div align="right">ואין יחס אישי שם וכבר מתחרטים ומתגעגעים לעבודה הישנה ..</div><br /><div align="right">.</div><div align="right">אגב מזל שדיברנו על הנושא הזה כי עוד כמה דקות והייתי צריך להשאיר יותר מ10</div><div align="right">שקל על העוגיות .. אפשר להסחף עם הנשנוש הזה ..טוב אני מקווה שלא נרדמתם </div><div align="right">שיהיה לכם יום מקסים.</div><br /><div align="right">.</div><div align="right">נ.ב - קיבלתי לא מזמן באימייל מסמך מצחיק של 50 שאלות שאין עליהם פתרון</div><div align="right">אז חשבתי שאולי ביחד נוכל לכתוב מסמך חדש עם 50 תשובות לשאלות הללו</div><div align="right">אז השאלה ראשונה : "מדוע יש חיתולים שנקראים "חיתולים חד פעמיים" האם </div><div align="right">באמת מישהו חשב להשתמש איתם שוב? טוב שיהיה לכולם יום מקסים</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5217993815148080627-7633081152583499615?l=soulredemption.blogspot.com' alt='' /></div>knight on white / אביר על לבןhttp://www.blogger.com/profile/01334470923668311582noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5217993815148080627.post-2609006447922649682007-06-06T00:23:00.000-07:002007-06-06T01:39:08.726-07:00<div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;">:כרגיל נגמרה השבת.. והתחילה שוב הרגשת השביזות שקופצת לביקור מידי פעם</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">.</span></div><div align="center"><strong><span style="font-family:arial;font-size:130%;"></span></strong></div><div align="center"><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:130%;"><strong>("חוזרים לעבודה למרות שלא רוצים")</strong> </span></span></div><div align="center"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">.</span></div><div align="center"><span style="font-family:arial;font-size:130%;"></span></div><div align="center"><span style="font-family:arial;font-size:130%;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;">ושוב בראשי מתרוצצת השאלה הגדולה שאין עליה עוררין</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">.</span></div><div align="right"><strong><span style="font-family:arial;font-size:130%;">!? למה חוה הייתה חייבת לאכול מעץ הדעת </span></strong></div><div align="right"><strong><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">.</span></strong></div><div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;">ושוב עולות הפנטזיות מהעולם התנ"כי על עולם נטול בוסים ונטול כרטיס להחתמת שעות</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">.</span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;">אחרי כמה שעות של עבודה.. והזרמת שתייה חמה בתדירות גבוהה.. המוח המרוקאי לראשונה </span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;">"מצליח לגבש מחשבה אחת טובה וטהורה כפתרון להפגת השעמום - "לפתוח בלוג</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">.</span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;">אז אחרי שעתים של ניסיונות להידמות לביל גייטס ... הצלחתי לפתוח את הבלוג </span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;">והנה אני נמצא איתכם .. אז מכיוון שזה הפעם הראשונה שלי בבלוגים, אני אספר לכם מה מביא אותי </span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;">:לשאלה </span><span style="font-family:arial;font-size:130%;">הגדולה </span><span style="font-family:arial;font-size:130%;">ששאלנו בהתחלה, הסיפור מתחיל בשעות המוקדמות של הבוקר</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">.</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">(</span><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">לצלילם המרגיע של שלושת השעונים המעוררים (אחד במחשב, אחד בפלאפון , ואחד רגיל </span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">אני עדין מצליח לנמנם לי בשנת ישרים , ואז בדיוק בשלב המרגש בחלום אני מרגיש משהו מוזר אבל נעים</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">שלי</span><span style="font-family:Arial;font-size:130%;"> </span><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">Gברגלים ... ממ אולי סוף סוף הגיעה אשת חלומותי ומצאה את נקודת ה </span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">.</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">שלי .. זה היה הכלב שלי שחשב שהרגל </span><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">Gאבל זה לא הייתה לא אשת חלומותי .. ובטוח שלא נקודת ה </span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">שלי זה ארטיק טעים בטעם "בונזו" .. אחרי כמה שניות שאני עדין מנסה להיזכר בחלום שחלמתי </span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">אני מסתכל לכיוון השעון ומקבל טראומה מידית השעה שש וחצי יש לי עוד חצי שעה להיות בעבודה</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">.</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">ואז מתחיל מסע מטורף של "ספירה לאחור".. בתרגולת "פזזתה" צבאית אני קופץ מהמיטה </span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">ורץ לכיוון המקלחת.. אני נכנס ועומד מתחת לברז שמזיל עלי נהר של מים רותחים , הדקות חולפות להם</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">ואני עדין במלחמה גדולה עם היצר הרע שמנסה להשאיר אותי בתוך המקלחת ולחיות את שארית חיי שם</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">.</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">ואז שאני כבר כמעט ומשתכנע לו (ליצר הרע) אני שומע את רעש מוכר : את המנגינה של הרדיו</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">שמכריז שהשעה 7 .. "מה ?! כבר 7 ?! " ברגולת צבאית "אויב סורי מחופר .. אל האויב בדילוגים" אני בורח </span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">מהמקלחת ומשאיר אחרי בריצפה שובל מים רציני.. </span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">.</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">בזריזות אני מעמיס את כל הציוד לתיק (תמיד אני שוכח משהו בבית) ורץ לכיון היציאה וכמובן אז רק אני נזכר</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">שהרכב במוסך בתיקון ..ואז מתחיל מסע הכומתה שלי לכיוון תחנת האוטובוס .. ואז אתם מכירים את </span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">ההרגשה</span><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">שמישהו מסתכל עליכם</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">.</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">אחרי תצפיות מרובות אני מבחין בכלב שלי "סטופר" (שאת משמעות השם המצחיק נכתוב בעתיד) עוקב</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">אחרי בצעדים שקטים ותוך כדי מסמן את הגיזרה שלו</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">.</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">אחרי תכנון של מבצע אנטבה קפיצה מעל כמה גדרות וחומות וריצה מהירה שגרמה לכל הבושם של ארמני</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">להתנדף למרחקים .. הוא מאבד את עקבותי .. אני מגיע לתחנה ונוסע לעבודה </span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">.</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">סוף סוף הגעתי לעבודה.. קצת באיחור אבל סוף סוף ניצוץ של אור בקצה המנהרה .. הבוס לא הגיע היום</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">אני שותה כוס שוקולטה חם מהמכונה ומתכונן ליום מטורף של עבודה .. ובין כל המחשבות האלו שרצות </span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">במוחי אני חוזר אל השאלה הגדולה "למה חוה הייתה חייבת לאכול מהעץ ההוא למה?!" :ץ</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">.</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">איזה עולם יפה יכל להיות לנו <strong>: ללא שעונים מעוררים וללא בוסים וללא מילוי טפסי 101 של מס </strong>הכנסה</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">.</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">טוב אני חייב לקצר ..כבר כואבות לי האצבעות .. וחוץ מזה אני צריך לעבוד קצת</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">אז פה בבלוג הזה ננסה לכתוב בכמה מילים את הפתרון האולטימטיבי למצב הזה .. איך אפשר</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">באמת להשתחרר מכל הסחרור היום-יומי הזה </span></div><div align="right">.</div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">איך אפשר להגיע לחופש האמיתי של הנשמה (וזה לא כולל רד-בל וודקה) איך להגיע לשלווה בלי </span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">להסתתר מאחורי חומות של תקוה</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">.</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">מקווה שלא נרדמתם .. אם בא לכם תגיבו .. אם לא אז לא... שיהיה לכולם יום מקסים</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5217993815148080627-260900644792264968?l=soulredemption.blogspot.com' alt='' /></div>knight on white / אביר על לבןhttp://www.blogger.com/profile/01334470923668311582noreply@blogger.com1